קם אדם, כבר לא ילד למעשה אדריכל בעל שם ומחליט שמכול סוגי הבתים שהוא יכול לתכנן, הוא יבנה לעצמו קובייה שקופה של פלדה וזכוכית, ללא חוצץ בינה לבין העולם המקיף אותה. בהשפעת תפיסת האדריכלות המודרניסטית של הסגנון הבינלאומי מבית מדרשו של האדריכל מיז ואן דר רו, בנה לעצמו האדריכל פיליפ ג’ונסון (1949) בלב שטח ירוק בן 19 דונם השוכן בבניו כנען קונטיקט, בית זכוכית ששימש אותו כול חייו כבית נופש, ופועל עד היום כמוזיאון להנצחת יצירתו ופועלו של ג'ונסון.
עיצוב פנים בית הזכוכית, כבאדריכלות בו, מדבר באותה שפה מינימליסטית של הסגנון הבינלאומי. אנחנו שומעים מידי פעם את שם הסגנון הזה, מה הוא בעצם אומר?
הסגנון הבינלאומי מדבר על פונקציונליות, השתחררות מסימטריה כשאין בה צורך פונקציונלי, ביטול הקישוטיות ואלמנטים "מקושטים" ומייצג תפיסה אוניברסלית האומרת שסגנון הבית יתאים בכל מקום בעולם, ומכאן גם השם, סגנון בינלאומי. בפועל זה אומר ניקיון ודיוק. שימו לב, אין פרט אחד מיותר ביצירה הקלסית הזו.
השפה המינימליסטית של הסגנון הבינלאומי באה לידי ביטוי גם ברהיטים (בצילומים) את רובם עיצב מיז ואן דר רו, רהיטים שלא הוזזו ממקומם עד היום במשך יותר מ 70 שנה, ונחשבים לקלסיקה של עולם עיצוב הרהיט, או העיצוב התעשייתי. בעולם הריהוט של היום אנחנו רואים בלי סוף חיקויים ופרשנויות לאותם רהיטים עצמם, כול אחד מהם יכול להתאים בבתים העכשוויים שלנו, ומכיוון שאנחנו חיים בתקופה אקלקטית, יש להם מקום של כבוד גם אם הסגנון הכללי של הבית הוא לא סגנון בינלאומי.
נפלא לראות בבית הזכוכית את החיבור הקיצוני בין פנים הבית לטבע המקיף אותו, חיבור שאני כותבת עליו לא מעט. לצערנו, את רובנו לא מקיפה חצר של 19 דונם, ולכן האקסטרים הזה פחות נכון לרובנו. כשאני מטיילת ברחוב עם הכלב, יוצא לי לצפות בקרביים של בתים פרטיים, ויודעת שהמתכנן אותו חלם על פתחים גדולים וחיבור לטבע, אבל בפועל הוא הותיר את דיירי הבית חשופים לגמרי ללא טיפת פרטיות. הדבר נכון גם לגבי וטרינות סלון בדירות המשקיפות לרחוב. כשאני מעצבת פנים ומתכננת בתים ודירות חשוב לי מאוד החיבור לחוץ הבית, לאור הטבעי של השמש, לטבע ולירוק, אבל לא שוכחת לרגע להגן על פרטיות האנשים שיגורו בבית. מין ריקוד חושף ומגלה, רואה ובלתי נראה.
אם אני עושה הקבלה בין בית הזכוכית, בית שמארח ומכיל באופן קבוע את הטבע בחוץ, לעולם הפנימי שלנו, אפשר לדמות בית כזה להכרזה האומרת אין לי מה להסתיר, אין לי מה להחביא, אין לי בפני מי להתגונן. הוויה פנימית חשופה של חופש מוחלט שיש לאדם בלי סודות. מי שגר בבית זכוכית אל לא לידות אבנים בבית השכן. לא זוכרת מתי, אבל באיזה שהוא שלב מוקדם בחיי שמעתי את הפתגם הזה והוא הדהד בי בשנים, היום אני יודעת שמי שגר בבית זכוכית, אין חסין ממנו רגשית, תכל'ס.
הסגנון הבינלאומי הוא למעשה זרם באמנות פונקציונלית שהחל לפעול בשנות העשרים של המאה העשרים, והסתיים סביב שנות ה 70 של אותה מאה. אנחנו מכירים אותו היטב מהילדות שלנו, הרהיטים והבתים שגדלנו בהם, שהושפעו מאוד מאותו סגנון, שנקרא גם מודרני (מודרניזם). כמה מהאדריכלים הידועים שפעלו בסגנון הבינלאומי הם גרופיוס, לה קורביזייה, מיז ואן דר רו. הספר שכתב אדולף לוס, "אורנמנט ופשע" נחשב לתנ"ך של הסגנון והשפיע רבות התפתחותו.
בית הספר לעיצוב ואדריכלות בשם ה"באוהאוס" נוסד על ידי ולטר גרופיוס ופעל בגרמניה בתקופה בין שתי מלחמות העולם, 1919 - 1933, והיה המשפיע העיקרי על התפתחות הסגנון הבינלאומי. בבית ספר זה התחנכו ולימדו אדריכלים ידועים, אשר פיתחו את הסגנון, עד היום לעתים מכנים את הסגנון הבינלאומי, סגנון באוהאוס. בית הספר והסגנון התפרסמו בעיקר בזכות הסגנון האדריכלי שהתפתח בו, אבל בבאוהאוס עסקו גם בתחומי עיצוב פנים, עיצוב רהיטים ועיצוב כלי בית..
אנחנו על המפה...
דווקא אצלנו בארץ זכה הסגנון הבינלאומי להצלחה רבה. הדבר נבע מכמה סיבות, הראשונה שבהן היא האדריכלים ותלמידי הבאוהאוס שעלו לארץ ויישמו בה את הסגנון שהביאו אתם מגרמניה. הסגנון הבינלאומי מדבר בשפה של אידאולוגיה חברתית ותרבותית שהתאימה מאוד לתפיסת העולם הסוציאליסטית ולרוח החלוצית שנשבה בארץ באותם ימים. ניקיון, חפות מקישוטים, פונקציונאליות, תכליתיות, פשטות ומעל לכל, הצניעות שמשדר הסגנון הבינלאומי, הפכו אותו להיות חזות הישוב בארץ ונוף ילדותנו.
ובנימה קצת אישית, הסדנא לעיצוב ואדריכלות של האדריכל אליעזר פרנקל, המקום בו התחנכתי כמעצבת ולמדתי עיצוב פנים ותכנון אדריכלי, הוקם על פי החזון של בית הספר האגדי הבאוהאוס. לימדו בו מעצבים ואדריכלים שהיו דור שני לאדריכלים שהגיעו לארץ מהבאוהאוס המקורי, והביאו אתם משם את החזון, הסגנון ואת האידאולוגיה.
בשנת 2003 הוכרזה תל אביב כאתר מורשת עולמית לסגנון הבינלאומי, בזכות ה"עיר הלבנה" בה מרוכזים בתים רבים הבנויים על פי הסגנון.
בית ספר באוהאוס, BAUHAUS , 1919 - 1933