קסם הבתים הנטושים

 הפעם החלטתי להתפרע, ולכתוב ממקום של סקרנות על נושא לא שיווקי בעליל לאחת שמגדירה את עצמה מעצבת פנים (אני)

בתים ישנים זו אהבה מאוד גדולה שלי, לא מעט פעמים זכיתי להיכנס ולהפיח חיים בבתים כאלה, בתים עם נשמה אני קוראת להם, בתים בהם הקירות לוחשים לי סיפורי חיים. עבורי, להיכנס לבית או לדירה כזו, מקום בו קפא הזמן מלכת היא חוויה מרגשת בכול פעם מחדש. 

Martino Zegwaard

לצערי, אצלנו בארץ קשה למצוא טירות נטושות ולכן כשנתקלתי בפאר העבר בצילומים של מרטינו זגווארד, החסרתי פעימה, והחלטתי להתיישב וללמוד עליו ועל הזרם הזה בצילום. מי יודע, אולי בעזרתם אצליח לפענח את התשוקה המוזרה הזו אצלי.

מילדות, בעיר הולדתו אלמר, הבילוי המועדף על הצלם ההולנדי היה להתגנב למבנים נטושים האסורים לכניסה, ולגלות בסקרנות מה הם מסתירים בחובם. עם השנים חבר זגווארד לקהילה קטנה של צלמים עם פטיש משותף ל DECAY  (ריקבון, דעיכה, בלייה) באדריכלות ועיצוב פנים. חבורת צלמים מטורפים לדבר שעסקו באורבניזם*, מחקר עירוני, וממש "צדו" מבנים כאלה בכול רחבי העולם, מתעדים חללי מגורים זנוחים שיד אדם לא נגעה בהם במשך עשרות שנים. 

בתחילה זו הייתה קהילה קטנה שמנתה 20-30 צלמים, שנהגו לחלוק אחד את השני כול מציאת מבנה נטוש. כיום הפך צייד בתים ישנים וזנוחים מאוד פופולרי ולכן, אנשים שומרים לעצמם בסוד מציאת כול מבנה נטוש "חדש", ובכך למנוע נהירה של מאות אנשים לאתר.

בכדי למצוא פנינים כאלה, זגווארד מבצע מחקר מעמיק ויסודי, הוא נעזר ברשת חוקרים המאתרים עבורו מבנים נטושים שטרם התגלו. ויחד עם זאת, לדבריו של זגווארד המקומות הנטושים הטובים והמרתקים ביותר הם אלה שאתה נתקל בהם במפתיע. במבנה כזה לא ידוע האם בכלל ניתן להיכנס פנימה, האם הבניין בטוח או שהוא על סף קריסה. חובה לשמור על ערנות, מכיוון שתמיד יש את הסיכון להתמוטטות הבניין, האדרנלין המופרש בכניסה למקומות שיש בהם מן הסכנה, הוא תוסף משמעותי לכול החוויה. גילוי מבנים נטושים לדבריו של זגווארד, גם אחרי 300 מבנים בלמעלה מ- 15 מדינות בשלוש יבשות - עדיין מרגש.

טבע

בבתים האלה הטבע, החזק מהכול, בפעולה. 

בכול הקשור לבתים נטושים חזק במיוחד הוא נוכחות כוח הטבע, והיכולת שלו להחזיר לעצמו את מה שלקחנו. בעבודות של זגווארד, נלכד רגע אחד מתוך תהליך ארוך של ריקבון, וזה רק עניין של זמן עד שבתהליך אטי המבנים האלה יוחזרו לטבע ויעלמו בו לחלוטין. מן העפר באת ואל העפר תשוב, גירסת האדריכלות.

נטוש

מסתבר שגם בארץ יש עוד כמה שחולקים איתי את הפטיש הזה. שנים רבות אני עוקבת אחר הצילומים של האדריכל הישראלי שרון רז. שרון, הפך את האהבה הזו למפעל חיים. חמוש במצלמה, הוא עובר בכל חלקי הארץ ומנציח מבנים היסטוריים ומבני מגורים ישנים ונטושים, עדויות אחרונות ונדירות לתרבות חיים ההולכת ונעלמת תחת גלגלי השופל. נטוש הוא קרא לאתר שלו ואני ממליצה בחום להיכנס ולצלול פנימה לעבר הרחוק והקרוב שלנו, תבנית נוף הולדתנו  https://sharonraz.wordpress.com/ 

תובנות

אז כנראה שהתשוקה שלי לבתים ישנים ונטושים נובעת מהפן האנתרופולוגי ולאו דווקא מהפן העיצובי/ אדריכלי, ואולי מנקודת ההשקה בניהם. 

כמו בתחומים שאני נוגעת בחיי המקצועיים, גם פה האדם, הקירות המקיפים אותו וים הרגשות הנקראים חיים, הם מיקשה אחת בלתי ניתנת להפרדה. השאלות מי גר בבתים האלה, מה הוא חווה, כמה צחוק וכמה דמעות ידעו הקירות האלה, יישארו ללא תשובה והן גם סוד הקסם עבורי. מבחינתי אשאר בכמיהה להיות זבוב על הקיר במנהרת הזמן. 

*אורבניזם (URBANISM)  ענף במדע העיר והאזור, העוסק במחקר המבנה החברתי, צורת החיים והתאגדות אנשים בעיר, כפי שבאים לידי ביטוי במקרה הזה, בפנים הבתים בהם גרו.